אפשר להציל את התעשייה המסורתית – אימוץ תפישות אסטרטגיות וגישות ניהוליות מעולם ההיי-טק מייצר הזדמנות גדולה לתעשיה המסורתית בישראל

מאת: דורון אפרתי – מנכ”ל משותף BCMS ישראל
כתבה שפורסמה באתר – The Marker

השנים האחרונות אינן מטיבות עם התעשייה המסורתית בישראל. הכותרות בתקשורת מדווחות על עוד ועוד מפעלים שנסגרים, בעוד מפעלים רבים אחרים נקלעים לקשיים.

הבעיה של התעשייה המסורתית היא שורשית, ונובעת מהיעדר כושר הסתגלות רב־שנים לשינויים בזירה הבינלאומית. את המחיר כולנו משלמים, מאחר ומפעלים שנסגרים בענפי התעשייה המסורתית אינם מוקמים מחדש, מאות ואלפי עובדים נפלטים ממעגל התעסוקה, חלקו של היבוא ביחס ליצוא ממשיך לגדול, ומאזן התשלומים של ישראל נפגע.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס), המשקפים את מצב התעשייה הישראלית בחצי השנה שהסתיימה בספטמבר 2014, התעשייה המסורתית היא הענף היחיד בישראל שממשיך להתכווץ בהתמדה, ללא שינוי נראה באופק. מבחינה של הנתונים לעומק עולה כי התעשייה בעלת טכנולוגיה מעורבת־מסורתית דווקא רשמה צמיחה, וכך גם ענפי הטכנולוגיה העילית.

המסקנה המתבקשת, המתחדדת לאחר כל ידיעה על מפעל שנכנס לקשיים, היא שהבעיה האמיתית של התעשייה המסורתית בישראל היא חוסר תחרותיות בשוק העולמי. חוסר התחרותיות נובע מחוסר חדשנות, רלוונטיות הולכת ופוחתת של מוצרים מיושנים ושיטות ייצור שלא עודכנו שנים רבות, ריחוק פיזי ומנטלי מהשווקים הבינלאומיים והימנעות מהצטרפות למגמת הגלובליזציה המאפיינת את הכלכלה העולמית. בעוד הפיתוחים והחדשנות מדהירים את ענף ההיי־טק קדימה, התעשייה המסורתית דורכת במקום.

לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה הגתה בשנים האחרונות תוכנית לעידוד חדשנות בתעשייה המסורתית, המבוססת על תמריצים שהותאמו במיוחד לצורכי תעשייה זו ואשר נועדו להטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית ולסייע בפיתוח אסטרטגיות ותפישות ניהול חדשות, שייצרו יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי.

מפעל שיש ירושלים
מפעל שיש ירושלים
צילום: אמיל סלמן

התוכנית שנולדה כדי למנוע קיפאון ונסיגה בתחומי התעשייה המסורתית, לא הצליחה עד כה להביא לשינוי משמעותי. לחוסר התחרותיות של התעשייה המסורתית בשווקים הגלובליים יש סיבות רבות, בחלקן אפשר למנות את היעדר החיבור למערכת הולכת הגז הטבעי, שעשויה לחסוך בעלויות הייצור, אך הסיבה העיקרית היא היעדר חדשנות ופתיחות לשווקים הבינלאומיים. שיפורים טכנולוגיים וחיבורים עם שותפים, ערוצי הפצה וגורמים מובילים בזירה הבינלאומית הם הבסיס לשמירה על כושר תחרות ואטרקטיביות של התעשייה הישראלית, ממש כפי שקורה בענף ההיי־טק — אך קשה ליישמם ללא יד מכוונת וראייה אסטרטגית ארוכת טווח של התמונה כולה.

מצבה של התעשייה המסורתית משפיע לרעה על היקף המועסקים בענף, בעיקר בפריפריה, ומביא לגידול בשיעור האבטלה. אותם עובדים, שרובם מבוגרים, מתקשים למצוא עבודות אחרות — וכך נוצר מצב שבו הם נהפכים לנטל על הממשלה לתקופה ארוכה, שבה הם מקבלים דמי אבטלה.

ענף ההיי־טק הישראלי מיתג את ישראל כאומת הסטארט־אפ העולמית בזכות החדשנות, הכישרון, היוזמה וההעזה של העוסקים בתחום. אנשים בעלי יכולות דומות נמצאים גם בענפי התעשייה המסורתית בישראל, והשקעה של המפעלים בשיפור שיטות ייצור, בחדשנות שתביא להעלאת פריון העבודה ובחיבור עם השווקים הבינלאומיים עשויה להניב תוצאות יפות.

אחת הדרכים להשקיע בחדשנות במפעלי תעשיה מסורתית היא להכניס שותף גלובלי שישקיע הון במפעל, יביא ידע שיסייע בשיפור שיטות ייצור ובעיקר גישה לשווקים בינלאומיים. בהיעדר דוגמאות רבות למצב זה בתעשייה המסורתית בישראל, ניתן לקחת דוגמה מענף ההיי־טק. מפעל מיקרון הישראלי, שהיה בעל טכנולוגיות מיושנות יחסית, נרכש על ידי אינטל — וזו השתמשה בטכנולוגיה החדשניות הקיימות אצלה בשילוב עם הידע והניסיון שצברו עובדי מיקרון כדי להצעיד את המפעל קדימה.

ללא חדשנות, התעשייה המסורתית בישראל תיעלם — ותהיה בכך פגיעה קשה לתעשייה הישראלית כולה. אימוץ תפישות אסטרטגיות וגישות ניהוליות מעולם ההיי־טק מייצר הזדמנות גדולה לתעשיה המסורתית בישראל ואפשרות אמיתית לשנות את המציאות העגומה.

לכתבה המלאה לחצו כאן