BCMS נכנסת לישראל: תחשוף חברות למשקיעים זרים

לכתבה המלאה באתר גלובס – לחצו כאן

חברת המיזוגים והרכישות הבינלאומית BCMS נכנסת לישראל ומתכוונת לפעול לחשיפה של חברות קטנות ובינוניות לפני מאות משקיעים פוטנציאליים זרים. נציגי החברה בארץ הם דורון אפרתי והילית בן צבי, הבעלים של חברת הייעוץ העסקי הד-און.

BCMS היא חברה בריטית שהוקמה לפני 25 שנה ופועלת ב-18 מדינות ברחבי העולם. הבעלים, דייב רבטס, ביקר בישראל מספר פעמים בחודשים האחרונים לקראת פתיחת פעילות החברה בארץ. לדברי נציגיה בארץ, מאז הקמתה היא כבר פעלה למיזוגים ורכישות של כ-500 חברות ברחבי העולם לאחר חשיפתן למאגר של מאות משקיעים פוטנציאליים, וזאת תוך השאת רווחים גבוהים יותר בעת ביצוע העסקה. בשיחה עם “גלובס” העריכו בן צבי ואפרתי, כי כבר בשנה הקרובה ייכנסו 10-15 חברות קטנות ובינוניות מישראל להליכים של רכישות או מיזוגים עם משקיעים בעולם.

מדובר בחברות שמנהלות מחזור שנתי בהיקף של בין 50 ל-250 מיליון שקל. על פי היקפי פעילות אלה נהוג לקבוע מיהן חברות קטנות ובינוניות בארה”ב ובמדינות האיחוד האירופי. בישראל היקפי הפעילות השנתיים שעל פיהם נהוג להגדיר חברות קטנות ובינוניות אחרים: עסק שמנהל מחזור של עד 25 מיליון שקל מוגדר כעסק קטן, ועסק שמנהל מחזור של עד 100 מיליון שקל נחשב בינוני.

“בקרב משקיעים בעולם קיימת הרבה מאוד הערכה להיי-טק ולכלל התעשייה הישראלית והם מבינים שהדי.אן.אי שנמצא במקומות כמו וייז, קיים גם בחברות נוספות בתחומים השונים – מה שגרם ל-BCMS להרחיב את פעילותה גם לישראל”, אומרת בן צבי. “השוק הישראלי קטן ועד כה רוב ההליכים של מיזוגים ורכישות של חברות מקומיות הסתכמו במעורבות של 2-3 שחקנים פוטנציאליים, באופן שהספק המרכזי או המתחרה העיקרי של אותה חברה היו מבצעים בסופו של דבר את הרכישה. במקרה של BCMS, קבוצת המשקיעים הפוטנציאליים היא גדולה בהרבה: מדובר במאגר שכולל בין 200 ל-250 משקיעים אפשריים מכל העולם שיגלו עניין בחברה. מעסקאות קודמות של BCMS בעולם ניתן ללמוד כי לאחר העניין הראשוני של משקיעים, כ-30 מהם יגיעו לשלבים המתקדמים יותר בתהליך ובתמחור. ככל שהתחרות על החברה שעומדת לפני מכירה או לקראת מיזוג נרחבת יותר, ניתן יהיה להשיא בעסקה עצמה רווח גבוה יותר”.

לדברי אפרתי, בכוונת BCMS לפעול לגיוס משקיעים מהעולם של חברות ישראליות מתחומים מגוונים, למעט מענף הנדל”ן: “יש בארץ חברות עם פוטנציאל משמעותי, בהן גם חברות שעלו בשנה האחרונה לכותרות בנסיבות של קשיים, כמו פרי הגליל וחרסה, למרות שקיימת בהן תשתית טובה ונאותה. בשעת משבר, החברות האלה פונות כמעט תמיד לקבלת סעד לממשלה וזה בזמן שאם היו פונות למשקיעים בינלאומיים – היו מצליחות להיפתח גם לשווקים חדשים ולהצליח יותר. אנחנו מאמינים בגישה שלא צריך לרוץ ישר לממשלה בבקשה לקבלת סיוע. כיום אנחנו כבר מובילים שלושה פרויקטים של ליווי חברות ישראליות לפני מהלך של חשיפה למשקיעים זרים”.

לכתבה המלאה באתר גלובס – לחצו כאן